הרב שמעון הרמן

בנוסח ההדרן, אמרינן ׳הדרן עליך, והדרך עלן, דעתן עליך ודעתך עלן, לא נתנשי מינך ולא תתנשו מינן׳. ויש לבאר הענין על פי פירוש תיבת הדרן, שמשמעו חזרה, וסובל גם פירוש ׳הידור׳, וזה ביאורו: ׳הדרן עליך׳ – היינו שההידור של לימוד המסכת היא ׳ההדרן עליך׳, כוונתו בחזרתו בלימודו על המסכת עוד פעם, שהרי בכך נחקק בלבו הלימוד, ומבינו לא רק מקופיא ומלבר, אלא באופן עמוק יותר ומלגאו. וזהו ההידור שבסיום הלימוד, ש׳דעתן עליך ודעתך עלן׳, ועל ידי זה יזכה גם ל׳ולא נתנשי׳ - היינו שלא ישכח מה שלמד, כיון שחוזר על לימודו. וכמו שמסופר שהגר"א היה אומר לתלמידו מוהר"ח זיע"א שכל ימיך תהא בחזרה כי החזרה היא עצם הלימוד ועצם ההבנה, וכמו שמובא בספר מעשה רב שהחזרה אין לה שיעור כלל.

ובשם הרה"ק מלובלין אמרו שמעלת החזרה אינה רק בכך שכאשר חוזרים על הלימוד, זוכרים את תלמודם, אלא עצם החזרה היא גם סגולה כללית לזיכרון. וכוונת הדברים היא שהיא סגולה לזכרון לא רק על מה שלמד עתה במסכת זו, אלא גם שאר המסכתות שלמד יזכה לזכור את תלמודו, כי היא סגולה כללית לזכרון. ובשם אדמו"ר מהר"א מבעלז זיע"א אמרו שכשלומדים וחוזרים, ממילא גם זוכרים, וזה עצמו מביא לחשקת התורה. והפירוש הוא שעל ידי חזרה מבין נכון את לימודו כשולחן הערוך לפני האדם, וכמבואר ברש"י ריש פרשת משפטים, ואז נחקק בלבו ובנפשו טעם הלימוד, כי רק על ידי יגיעה וחזרה בעיונה, בכך יהיה נטבע בדמו התורה, ואז הוי הוא עצמו כחפצא של תורה, וזה עצמו מביא לשמחת התורה וסיפוק בלימוד התורה, שהרי מבין הוא את לימודו ובאהבתה ישגה תמיד, וכל חיותו הוא בתורה, ואז שורה עליו רוח ואור התורה המחייהו.

ולכן חז"ל האריכו מאוד בענין החזרה בלימוד, כיון שהחזרה עצמה היא מגוף מצוות לימוד התורה, וכל עיון התורה וחידוש בתורה בא רק אחרי עשרות פעמים של חזרה, ואז מתחדשים לו חידושי תורה. וזהו מה שנתבאר בתחילה: הדרן עליך – שנחזור ללמוד מסכת זו בשמחה, רק אם הדרך עלן – שנעשה חזרת הלימוד, וזהו ההידור הגדול של מצוות הלימוד, ועל ידי זה יהיה דעתן עליך לחדש בה חידושים ולא תתנשי מינן מטעם הסגולה לזכרון ע"י החזרה.